פורסם בניוזלטר וואטק של מקורות (פברואר 2013)

מאת: רונן מונוסביץ, עורך דין המתמחה בתחומי הייטק ו הקלינטק.  תחום טכנולוגיות המים, המהווה חלק מהקלינטק, בולט בייחודו ביחס לתחומי הייטק אחרים. כדי לאפשר את המשך הצמיחה של התחום בישראל, חשוב שהתמיכה הממשלתית בתחום תתמקד דווקא בחברות הזנק העוסקות בפיתוח חדשני בתחום המים (להבדיל מחברות המשווקות טכנולוגיות שקיימות מזה שנים רבות בתחום זה).

בתחום טכנולוגיות המים מפתחים מוצרים ושירותים המיועדים להפקה, יצור, אספקה והעלאת איכות המים וכיו"ב ודואגים גם לייעל אותם. הגידול באוכלוסייה, צריכת המים הגדלה של האנושות, צמצום היקף משאבי המים הזמינים, התכלות מקורות האנרגיה (והצורך באנרגיה רבה להפקת מים ואספקתם), דאגה כנה לגורל כדור הארץ ואף תקינות פוליטית – כל אלה הם מנועי הצמיחה העיקריים של תחום טכנולוגיות המים. מגמות אלה צפויות להימשך ואף להתעצם בשנים הקרובות ולכן יש מקום להניח כי השווקים העולמיים לטכנולוגיות מתפתחות, למשל בתחום התפלת המים, יגדלו בהתמדה וכי פוטנציאל הצמיחה של התחום גדול מאוד. היקפו של שוק המים העולמי נאמד כיום בעשרות מיליארדי דולרים ואנו מצויים בתחילתה של מהפכה בתחום המים, כחלק ממהפכת הקלינטק העולמית. העניין הגובר בקרב צרכנים, תעשיות ומשקיעים בא לידי ביטוי במיזמים על אספקטים שונים בתחום המים, המתפתחים וצוברים תאוצה, למשל בהקשרים של רשת מים חכמה, חסכון והפקת אנרגיה ממים (לרבות בבתים ובחקלאות) וטיפול במים, כמו גם בהתייחסות רגולטורית. זהו המצב, במידה כזו או אחרת, אף בישראל.

מאפייניו הייחודיים של תחום המים

נהוג לסווג את טכנולוגיות המים כחלק מהקלינטק, המסווג כיום כחלק מתחום ההייטק, שהוא המגזר המוביל והצומח בישראל. עם זאת, דומה כי לתחום טכנולוגיות המים (והקלינטק בכלל) מאפיינים ייחודיים ביחס להייטק המסורתי, ועל כן ראוי תחום זה להתייחסות נבדלת. יזם הקלינטק עובד בסביבה שונה מה"הייטקיסט". המבקש לקדם את תחום טכנולוגיות המים נדרש לתת את הדעת על המאפיינים השונים של תחום זה:

א. רגולציה ענפה – תחום המים רווי בהתייחסות של המחוקק, בכללי אסדרה של התחום ובפיקוח עליהם. כך למשל כל פיתוח של מתקן לטיפול במי שפכים מחייב הכרה של ההיבטים הסבוכים של דיני איכות הסביבה, דיני התכנון והבנייה ודיני תברואה ובריאות.

ב. סביבת העבודה – תחום המים קשור בטבורו לתשתיות המים הבסיסיות של המדינה ושל רשויות מקומיות ומצריך עבודה מול רשויות השלטון, גופי השלטון המקומי, תאגידי המים, חברות ממשלתיות וגופים דומים נוספים, וזאת לא רק מההיבט הרגולטורי, אלא גם משום שגופים אלה הם צרכנים חשובים של טכנולוגיות המים. מטבע הדברים, מדובר בגופים גדולים ושמרניים יחסית, שתהליכי קבלת ההחלטות בהם שונים מהתהליכים המקובלים במגזר העסקי, וגם האינטרסים המנחים את פעולתם עשויים להיות שונים.

ג. הליכי וולידציה (תיקוף) – הליכי הוולידציה בתחום המים, המהווים מצרך בסיסי, נעשים לרוב על ידי רשויות או גופים מעין ציבוריים והם קפדניים, יקרים וארוכים יותר מההליכים המוכרים, למשל בתחומי האינטרנט ובפיתוח היישומים. כך ניסוי וולידציה של מוצרים לבדיקת איכות המים ומרכיביהם אורכים שנים ועלותם גבוהה.

ד. מיזמים ארוכי טווח – ברבות מטכנולוגיות המים נעשה היישום הטכנולוגי במיזמים ארוכי טווח, המצריכים מימון רב ותחזית הרווח שלהם ארוכת מועד; זאת בנוסף להיותם עתירי סיכון. מטעם זה מוקמים מתקנים גדולים בעולם המים, למשל להתפלת מים, במסגרת מיזמים מסוג BOT. מן המאפיינים הייחודיים שלעיל וכן מהמצב בשטח עולה כי האתגרים הטמונים במיזמי טכנולוגיות מים הם – על דרך ההכללה –רבים יותר משל מיזמים "רגילים" ודרכם אל ההצלחה ארוכה יותר. כך השקעות במיזמים של טכנולוגיות מים הן על פי רוב ארוכות טווח. הציפייה המקובלת של קרנות הון הסיכון לקבל החזר על השקעתן ואף רווח משמעותי ממנה תוך מספר שנים אינה תמיד ראלית בתחום המים. בשל הגורמים המיוחדים שצוינו לעיל הסיכוי להגיע לשלב הוולידציה והשיווק של טכנולוגיות חדשניות בתחום המים הינו מוגבל. כך מיזמי מים רבים פועלים לאורך תקופות ארוכות במימון מינימליסטי, דבר אשר מכביד עליהן אף יותר, לדוגמה כל מה שנוגע לגיוס משאבי אנוש ברמה גבוהה.

השקעות הון סיכון והתמיכה הממשלתית בתחום טכנולוגיות המים
בשנת 2011 השקיעו משקיעי הון סיכון למעלה מ-2 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות. זהו סכום ההשקעה הגבוה בתחום מזה למעלה מעשור. אחוז ההשקעות בחברות טכנולוגית מים, אף שברור שהוא צומח, עדיין קטן יחסית. המגמה של קרנות הון הסיכון להשקיע דווקא בשלבים מתקדמים יותר של החברות פוגעת יותר בחברות טכנולוגיות המים, אשר כאמור אצלן צעדיהן הראשונים הם המאתגרים במיוחד.

הממשלה מתמקדת כיום במיזמים להקמת מתקני ההתפלה. לרוב מבוססים מיזמים אלה על טכנולוגיות קיימות ולא על פיתוחים חדשניים בתחום. ודוק, ישראל היא "מדינת הסטארט–אפ" וכבר הוכיחה עצמה בפיתוח חדשנות טכנולוגית בתחומי הייטק שונים. כמו כן, ישראל, הידועה היסטורית כמדינה הסובלת ממחסור במים, הקימה (באמצעות מקורות) מערכת מים מערבית באמצעים טכנולוגיים חדשניים, וכבר היו בה הצלחות בתחום זה (למשל, נטפים). לאור הצטיינותה של ישראל בפיתוח טכנולוגי חדשני, ראוי כי התמיכה הממשלתית בתחום המים תתמקד גם בחברות הזנק צעירות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות חדשניות (אולי תוך התמקדות מסוימת בהשקה לתחומי ההייטק האחרים, כגוןICT לרשתות מים).

לסיכום, כדי לאפשר את המשך צמיחת טכנולוגיות המים בישראל נדרשים תמריצים ישירים לחברות הזנק שייעודן הוא חדשנות אמתית בתחום זה (להבדיל מחברות המשווקות טכנולוגיות קיימות). היות שההשקעה בתחום זה היא ארוכת טווח במיוחד, יושג היעד של עידוד צמיחת תחום טכנולוגיות המים בישראל באמצעים שונים – על ידי מתן תמריצים הן לקרנות הון הסיכון להשקיע בחברות כאלה והן לגופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון בתחום המים וכן באמצעות עידוד הגופים הממשלתיים והרשויות הרלבנטיות לתמוך בחברות הזנק כאמור לעיל. מתוך תפיסה מוטעית המשווה בין ההייטק לטכנולוגיות המים (כחלק מהקלינטק) ובגלל היעדר מיקוד נכון של התמיכה הממשלתית בתחום עלולה ישראל להפסיד מקום של כבוד במהפכת טכנולוגיות המים העולמית, שכבר יצאה לדרך.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.