אנו מבקשים להביא לידיעתכם פסק דין שניתן לא מכבר ואשר לדעתנו יש לו חשיבות בהערכת הסיכונים האפשריים מתביעות ייצוגיות בתחום ההודעות הפרסומיות הלא מורשות ("ספאם").

פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט רניאל בביהמ"ש המחוזי בחיפה לפני מספר ימים, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברה העוסקת בארגון ושיווק כנסים בנושאים שונים. ביהמ"ש אישר (בהסכמה) את הבקשה לאישור הגשת תביעה ייצוגית ופסק הדין ניתן על כן בתביעה גופא. ישנה סבירות גבוהה שעל פסק הדין יוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם כרגע זהו פסק דין סופי.

פסק הדין מקיף כמה סוגיות בנושא הספאם.

בין היתר נקבע בו כי הודעה עשויה להיחשב "פרסומת" גם אם החברה המפרסמת אינה מוכרת דבר לנמעני ההודעה, אלא רק משיגה טובת הנאה כלכלית עקיפה מהם. במקרה זה, חברת הכנסים לא גבתה תשלום עבור ההשתתפות בכנס אלא הרוויחה מהחסויות לכנסים שארגנה. מספר המשתתפים בכנס הגדיל את המוניטין של החברה ודי בכך, קבע ביהמ"ש, על מנת שההודעה תיחשב "פרסומת". לפסיקה דומה ראו - רע"א 17/4806 פסגות בית השקעות בע"מ נ' גלסברג )פורסם בנבו, 17.10.25).

כמו כן נקבע כי הנטל להוכיח קיומה של הסכמה פוזיטיבית למשלוח דברי פרסומת מוטל על הנתבעת וכי אין די בצירוף של תקנון שבו נכתב כי הנמען מסכים לקבלת דברי פרסומת, כל עוד אין תיעוד בכתב של הסכמה לתקנון זה.

אך עיקר החידוש בפסק הדין נעוץ בתוצאה האופרטיבית שלו – הסכומים שנקבעו כפיצוי בגין כל הודעה ומנגנוני ההשבה שנקבעו בו.

לעניין סכומי הפיצוי קבע בית המשפט רף גבוה לפיו הנתבעת צריכה לפצות את חברי הקבוצה בסכומים של 100 ₪ בגין כל הודעת sms (!!!) ו-50 ₪ לכל 10 הודעות מייל או חלק מהן (קרי, 50 ₪ למשלוח של הודעת מייל אחת עד 10 הודעות מייל לאותו נמען; 100 ₪ למשלוח של 20-11 הודעות מייל לאותו נמען וכו').

ביהמ"ש קבע ממצאים לגבי היקף הפרסומות ששוגרו על ידי הנתבעת ללא הסכמת הנמענים – "הנתבעת שלחה 573,583,43 דברי פרסומת באמצעות הודעות אלקטרוניות ל-744,572 נמענים כש- 137,44 מהם נתנו הסכמתם, ו- 360,716 הודעות מסר קצר ל-858,359 נמענים כש- 150,58 מתוכם נתנו הסכמתם. דהיינו, 315,830 נמענים..."

כמו כן נקבע כי הפיצוי יינתן אישית לכל חברי הקבוצה – ולא על דרך של פיצוי לציבור או תשלום לקרן.

בכדי להבטיח את האפקטיביות של הפיצוי נקבע כי הנתבעת לא רק תפרסם את הזכאות לפיצוי בעיתונות ובאתר האינטרנט שלה – כמקובל – אלא תנקוט בצעדים הרבה יותר מרחיקי לכת: על הנתבעת לאחזר את נתוני נמעני ההודעות לפי נתוני ספקיות הדיוור הישיר; לשלוח הודעות sms יזומות לכל נמעני הפרסומות בדבר זכאותם לפיצוי; להקים מוקד תביעות מאוייש, שיקבל פניות של אנשים הטוענים שהם זכאים לפיצוי (לרבות פניות ב-sms או במייל); ובמקרה והיא דוחה בקשה לפיצוי, הפונה יכול ל"ערער" בפני ב"כ התובע הייצוגי וזה יכול להורות לנתבעת לשלם לפונה ואף לחייב אותה בהוצאות בסך 250 ₪ לכל פניה.

כן נקבע גמול לתובע בסכום של 000,400 ש"ח; ושכ"ט לב"כ התובע בסך של 000,000,2 ש"ח + מע"מ

פסה"ד מדגיש ומחדד את הסיכון הממשי הכבד הכרוך בתביעות ייצוגיות על משלוח "ספאם" – סיכון שמן הראוי לקחת אותו בחשבון בקביעת אסטרטגיות שיווקיות העלולות לנשוק לתחום האסור, ובוודאי שיש לתת לו תשומת לב ראויה כאשר כבר מוגשת תביעה כזו.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.