מחוזי ת"א/ חיוב דירקטורים בהשבת כספים לקופת החברה בגין חלוקות אסורות של דיווידנד
דירקטורים חויבו להחזיר לקופת החברה דיווידנדים שחולקו בניגוד למבחנים הקבועים בחוק החברות ביחס לחלוקת דיווידנד.
במקרה דנן בית המשפט התבקש לחייב דירקטורים בהשבת סכומי דיווידנדים שחולקו ולהטיל עליהם חיוב אישי בגובה מלוא חובותיה של החברה, בנימוק שהחלוקות האסורות הביאו לקריסתה.
נקבע, כי חלוקת דיבידנד חייבת לעמוד במבחן כפול ומצטבר: מבחן הרווח, שהינו מבחן חשבונאי-טכני, ומבחן יכולת הפירעון, שהינו מבחן מהותי שנועד להבטיח שהחלוקה לא תפגע ביכולתה של החברה לעמוד בחיובים כלפי נושיה. די בקיומו של חשש סביר בדבר יכולת עמידתה בחבויותיה על מנת שהחברה לא תעמוד במבחן יכולת הפירעון והחלוקה תהא אסורה. גם אם החברה לא צפויה להימצא בחדלות פירעון מאזנית, כלומר, יש לה עודף נכסים על פני התחייבויות, אסור לה לחלק דיבידנד אם יש חשש שתיקלע עקב כך למצב של חדלות פירעון תזרימית שלא תאפשר לה לפרוע את חובותיה השוטפים בהגיע זמן פירעונם. בדיקת סבירות ההחלטה תעשה בהתאם למידע שעמד לרשותם של הדירקטורים טרם קבלת ההחלטה בזמן אמת, ולא בדיעבד.
חלוקה אסורה עלולה להביא לחיובו של דירקטור בתשלום פיצויים לחברה בגין הנזק שנגרם לה, הן מכח דיני הנזיקין (עוולת הרשלנות בגין הפרתה של חובת הזהירות של הדירקטורים) והן מכח דיני החוזים (הפרתה של חובת האמונים לחברה כמוה כהפרת חוזה). הנזק הישיר לחברה במקרה כזה הוא הסכום של החלוקה האסורה, שנגרע מקופתה של החברה. נזק אפשרי נוסף הוא נזק תוצאתי בגובה כלל חובות החברה, ככל שקיים קשר סיבתי בין החלוקה האסורה לבין קריסתה.
הכלל הוא שאם דירקטור הפר את חובת הזהירות התהליכית, קרי, את החובה לדרוש ולקבל מידע מספק ומהותי בטרם קבלת החלטה כלשהי, הנטל להוכיח כי תוכן ההחלטה היה סביר וכי היא לא הסבה לחברה נזק עובר אל שכמו של הדירקטור. לפיכך, כיוון שהדירקטורים לא בדקו את יכולת הפירעון של החברה הועבר אליהם הנטל להוכיח שהחלוקות היו סבירות בנסיבות העניין ולא נגרם לחברה נזק.
בנוגע לאחת החלוקות נקבע כי על אף שהדירקטורים לא בחנו את יכולת הפירעון בהתאם למבחנים וכלל לא נערך בכך דיון, הם לא חויבו להשיב את סכום החלוקה משום שלא נמצא שבעת קבלת ההחלטה ועל יסוד המידע שעמד בשעתו בפני הדירקטורים, היה חשש סביר שהחברה לא תעמוד בפירעון חבויותיה בהגיע מועד קיומן. ביחס לשאר החלוקות נקבע כי מבחן יכולת הפירעון לא התקיים ולפיכך מדובר בחלוקות אסורות. צוין, כי כאשר מדובר בחברה ציבורית שבה בעל השליטה הוא גם דירקטור ומנכ"ל, מוטלת חובת זהירות מוגברת על הדירקטורים בתור שומרי הסף, על מנת להימנע מקבלת החלטות שתכליתן העיקרית היא לשרת את האינטרס של בעל השליטה.
כיוון שנקבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין קריסתה של החברה לבין החלוקות האסורות לא הוטלו על הדירקטורים אחריות בגין כלל חובות החברה אלא רק בגין סכום החלוקות האסורות שאישרו כדירקטורים בסך של כ-20 מיליון ₪.
(פרק (ת"א) 3421-01-15 עו"ד רענן קליר מתוקף תפקידו על-פי סעיף 17 להסדר הנושים למיצוי זכויות של החברה והנושים נ' ד"ר שמחה סדן)
The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.
