הייתה שנת שיא בעולם ההייטק בישראל. אלפי סטארט- 2018שנת אפים נפתחו ומאות סטארט-אפים קיימים גייסו מקרנות ומשקיעים  מיליארד דולר. התפתחו מאד תחומים ותחומי  משנה 6פרטיים מעל  ולמידה עמוקה, ביג דאטה, פינטק, AIרבים כמו בלוקצ'יין, סייבר, אינשורטק, טראוולטק, אגרוטק, פודטק, קונסט-טק, מדיקל ופארמה, קנאביסטק ועוד. נדמה שכל אדם שני בישראל הוא יזם או פותח דלתות ("ג'נטלמן") או משקיע או לפחות מגייס משקיעים.

בשנים האחרונות, קיימת במדינת ישראל מציאות רגולטורית חדשה שגורמת להתפתחותם של אפיקי חדשנות ויזמות במגוון רב של תחומים. במאמר זה אעמוד בהרחבה על המציאות הרגולטורית המשתנה במדינת ישראל, על השפעותיה על תולדתם של אפיקי חדשנות חדשים, על כמות היזמים, המשקיעים וההשקעות הפוטנציאליות במשק ועל מגמות ותמורות באפיקי ההשקעה הנחשבים כפופולריים בארץ ובחו"ל. בהמשך, אעמוד בהרחבה על תופעת "התאגיד החדשני" שנהיית שכיחה יותר ויותר בקרב תאגידים גדולים וותיקים אשר נכנסים "לעולם החדשנות", מלווים מתחמי חדשנות וסטארט-אפים ואף מקימים מתחמי חדשנות ומחלקות חדשנות פנימיות בתחומי פעילותו של התאגיד. לסיכום, אעמוד על החשיבות הגדולה בליווי משפטי נכון, כבר מרגע היוולדו של הרעיון החדשני והקמת המיזם ועד לרגע הצלחתו, ואפרט בהרחבה כיצד משפיעה המציאות הרגולטורית המשתנה על עבודתו של עורך הדין בתחום הסטארט-אפים והמשפט המסחרי.

משולש הכוחות

עולם החדשנות, הסטארט-אפים וההייטק מאופיין במשולש  גורמים מרכזים; הראשון הינו היזם, 3כוחות. משולש זו מורכב מהוגה הרעיון, מפתח המיזם ולעיתים אף מפתחו הטכני. השני הינו ,  או  VC המשקיע שיכול להיות הן משקיע פרטי ("אנג'ל"), או קרנות פלטפורמות לגיוס המונים, והשלישי כולל את התאגידים הגדולים, הקורפורייטים הוותיקים במשק בעלי המוניטין. האקו סיסטם כולל גם גורמים נוספים בהם לא נעסוק במאמר זה, מפאת קוצר היריעה,

כמו האבים, אקסלרטורים, חללי עבודה לנושאים או מגזרים ייעודיים המעניקים גם אקסלרציה והשקעה, חממות, מעניקי מענקים כגון רשות החדשנות, בתי השקעות ומגייסי השקעות, יועצים ופותחי  קרנות הון סיכון 100-150דלתות למיניהם. כיום, פועלות בישראל בין פעילות ומספר דומה של אנגל'ים משמעותיים ופעילים.

"חדשנות או למות"

תופעה מעניינת שהתחזקה בשנים האחרונות, הינה של "התאגיד החדשני". ניתן לראות כי החלה מגמה בקרב תאגידים וותיקים, קורפורייטים גד

ולים ובעלי מוניטין להקים מרכזי חדשנות פנימיים שיהוו מתחם אקסלרציה ומנטורינג ליזמים בתחום עיסוק התאגיד או לחילופין להיכנס כשותפים אסטרטגים וכמלווים של מרכזי חדשנות והאבים קיימים הקשורים לתחומי פעילותם. ידוע, שבמעגל החיים האירגוני, "הזדקנותו" של ארגון נובעת בראש ובראשונה משחיקת גן החדשנות והיצירתיות. לשחיקה זו, מתווספת בשנים האחרונות באופן ניכר השפעתו של הממשל התאגידי והרגולציה בקרב תאגידים בישראל, שמובילים להפיכת הארגונים עם הזמן לשמרניים ובירוקרטיים יותר ויותר ובסופו של התהליך אף לדעיכתם. התאגידים הוותיקים מבינים היטב את התמורות שחלות בעולם החדשנות המודרני ואת העובדה שיכולתם לשמר חדשנות אורגנית בשוק תחרותי הינה קריטית לכל ארגון חפץ חיים, ומשכך מצטרפים לליווי האבים קיימים ליזמים ואף מקימים כצמיחה אורגנית של הארגון מחלקות חדשנות שלמות. יותר ויותר תאגידים וארגונים ותיקים במשק מבינים כי השקעה בחדשנות היא כורח המציאות וכי העולם הולך לכיוון של חדשנות, יזמות ופיתוח בלתי פוסק ולכן נכון להם לשפר את השירות ללקוחות תוך יצירת אינטגרציה אנכית עם סטארט-אפים, שתאפשר לארגון להיות כמה שיותר חדשני וכמובן שראשון בתחום פעילותו. טקטיקת הפעולה של התאגידים יכולה לנוע בין מספר צירים מקבילים: טקטיקה של רכישות או השקעות בחברות הזנק בעלות מוצר או טכנולוגיה חדשנית שיאפשרו לחברת האם להטמיע את החדשנות והידע הנרכש בפעילותה השוטפת, אסטרטגיה חלופית שמתמקדת בניסיון לפתח חדשנות פנים ארגונית כמו השקעה מאסיבית בתקציבי מו"פ והאחרונה הינה חלופה משולבת בהקמת "מתחמי חדשנות" ו/או חממות עסקיות טכנולוגיות בתוך החברה, שמנגישות ליזמים שנמצאים בה תמיכה, אנשי מקצוע, כספים, גישה למעבדות והיכרות עם השוק והטכנולוגיה. דוגמאות לכך ניתן לראות בחברות יוניליוור, שטראוס ופרוטרום שמלוות מתחמי פוד טק, בחברות אלעל ("קוקפיט") ישראייר ודיזנהאוז שמלוות מיזמים ושוקלות להקים או לחבור להאב בתחום התעופה או להקים מרכז משלהם, הבנקים הגדולים, חברות ביטוח, חברות יזמות בניה ומלונאות (שיכון ובינוי, מלונות פתאל), חברות ממשלתיות כמו תעשייה אווירית ודואר ישראל שהקימו מחלקות חדשנות פנימיות, אוניברסיטת תל אביב  המלווה TAU venturesשהקימה את קרן ההשקעות והאקסלרטור יזמים בתחומים רבים, לרבות סייבר וביטחון ביחד עם השב"כ  ועוד.

שינויים בתחום הספורט

בתחום הספורט המסורתי שכולנו מכירים כגון משחקי כדורסל וכדורגל, חלים שינויים משמעותיים בהיבט החדשנות וקמות חדשות לבקרים עשרות חברות הזנק בתחום הספורט- טק, שהינו תחום יחסית חדש בעולם שמתפשט במהרה. נהוג לחלק את תחום הספורט- טק שהינו הייטק בנושא ספורט לעשרת התחומים הבאים; ניהול ורישום של ליגות וקבוצות, שיווק דיגיטלי, ציוד רפואי, אצטדיונים חכמים, וידאו ומצלמות חכמות, חווית לקוח ושיתוף אוהדים, שיפור ביצועים, מניעת פציעות, פרטי לבוש חכמים, גיימינג ועוד. מורגשת מגמה אמיתית של ניסיון של הענף להפוך את חווית המשתמש לכמה שיותר נוחה, חדשנית, ידידותית ומזמינה לשימוש חוזר; הן אם מדובר בספורטאי עצמו שמתאמן וצריך לשפר את ביצועיו ולמנוע פציעות, הן אם מדובר באדם פרטי שלובש מוצרי ספורט והן אם מדובר באוהדי הספורט שמגיעים לצפות במשחקים ויכולים להשתתף בעידוד המשחק באון ליין.

כחלק מההבנה כי יש צרכים רבים בתחום שעדין לא קיבלו מענה, מתחילים עוד ועוד יזמים להיכנס לתחום הספורט- טק ובמקביל כמות ההשקעות בתחום גדלה גם היא. כך ניתן לראות בתחום " המאפשר PICO לדוגמא את המיזם "Fan Engaagement & Social לקבוצות לייצר תקשורת אישית, אחד על אחד עם כל אחד מאוהדי הקבוצה דרך הפעלות מעניינות כדוגמת הצבעות, חידוני טרויות, משחקים וכו'. בנוסף, המיזם מאפשר איסוף מידע על האוהדים ובניית פרופילים לטובת התקשורת בינם לבין הקבוצה. מיזם נוסף " שפיתח פלטפורמה המחברת בין קבוצות TOKABOTבתחום הינו " ספורט לאוהדים ומספקת למשתמשים בה סטטיסטיקות שניתן בין היתר לנצל לטובת הימורים ופרסומים. בנוסף ניתן לראות את המיזם  שפיתח אפליקציה המולבשת על שידורים של משחקי Vodience כדורסל, כדורגל ומשחקי כדור נוספים, כך שהאפליקציה יוצרת ויזואליזציה של קהל המוני בשידורי אינטרנט או טלוויזיה במהלך שידורים חיים ומאפשרת למשתמשים להגיב, לשיר ולהתכתב עם  ניתן Smart Stadium & Ticketingשאר הקהל בזמן אמת. בתחום  CRM " שפיתח מערכת FANDOMEלראות לדוגמא את המיזם " חכמה לקבוצות ספורט אשר מבצעת אינטגרציה וסגמנטציה של כל מי שהיה בקשר עם הקבוצה לרבות צופים מהעולם- רכש כרטיסים,  Performance Enhancementמוצרים מסחריים וכיו"ב. גם בתחום  ,Futbol.ai, StrikeCoSense מוקמים עוד ועוד מיזמים כדוגמת;  וכו', שמטרתם היא לשפר myplay, Pixellot  Intelligym, BlazePod את הביצועים בזמן אמת, למנוע פציעות ולעקוב אחר שינוים ושיפורים בקרב המתאמנים.

בתחום הספורט-טק החל להתפתח טרנד של הקמת מרכזי חדשנות וחממות לסטארט-אפים על ידי איגודים מקצועיים בענף הספורט.  וקבוצות מובילות באירופה NBAאת טרנד זה החלה מנהלת הובעולם אשר הקימו מחלקות/מרכזי חדשנות אשר מפתחות חדשנות  פנימיות (אין האוס). לרוב, התהליך מתבצע על ידי הקמת מרכז חדשנות לספורט-טקים במקום שבו יושב האיגוד המקצועי, כך שהאיגוד מפרסם "קול קורא" לכל היזמים בתחום וממנה וועדה מייעצת שתהיה אמונה על בחירת היזמים למתחם. בכל מחזור, " מספר יזמים advisory boardנבחרים על ידי הוועדה המייעצת " מוגבל, מבין היזמים שהגישו מועמדות, כך שאותם יזמים שנבחרו מקבלים מתחמי עבודה, ייעוץ, מנטורינג, חניכה, קישור למומחים מקצועיים וליווי משפטי הנכון ליזמים בתחילת דרכם. בנוסף זוכים היזמים שפועלים במתחם, להשקעות של מנהלת האיגוד או הקבוצה בתחומי הפעילות שרלוונטיים להם. כיום מתקיים הליך הקמת מרכז ראשון מסוגו בישראל ע"י איגוד הכדורסל ומינהלת ליגת העל לכדורסל לגברים בשיתוף פעולה ביניהם. תופעה דומה צפויה להתרחש בשנים הקרובות בתחום מינהלות וקבוצות כדורגל, כדוריד, טניס, אתלטיקה וכיו"ב.

תחום הקנאביס

תחום נוסף שהפך בשנה האחרונה למוביל בחדשנות ולתחום הפופולרי ביותר לכניסתם של יזמים ומשקיעים מכל רחבי העולם, הינו כמובן תחום האגרוטק, הפודטק ובעיקר - הקנאביס. עם התפתחות הרגולציה בישראל ובעולם והפתיחות שמגלה בתחום בדגש על השנה האחרונה שבה שונתה בישראל המציאות הרגולטורית ביחס לקנאביס הרפואי בבתי המרקחת, ניתן לראות עוד ועוד חברות הזנק, יזמים, חוקרים ומשקיעים שמתחילים לפעול בתחום הקנאביס  מיליארד דולר בשנה 6הרפואי. שוק הקנאביס בעולם מגלגל כיום כ מיליארד דולר 100 מנבאות שהשוק יגלגל כ-2025והתחזיות לשנת  המציאות הרגולטורית החדשה במדינת ישראל שהחלה עם 1בשנה. החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כשנתיים בעניין שימוש בקנאביס למטרות רפואיות ולמחקר והמשיכה ברפורמת הקנאביס בבתי המרקחת, גרמה לכך שחברות רבות במשק הישראלי יקבלו רישיונות מותנים מהיק"ר אשר יאפשרו להם לעסוק במלאכת גידול, ריבוי מחקר או מסחור הקנאביס הרפואי; בהקמת חוות גידול או מפעלים לייצור קנאביס רפואי. במקביל החלו להיכנס לענף משקיעים רבים שרק מעוניינים להשקיע את כספם בתחום הקנאביס. כיום, רשומות  חברות מתחום הקנאביס ואין ספק כי מדובר 17בבורסה בתל אביב בתחום מיוחד ומורכב המהווה הזדמנות עסקית, שכן הינו אחד השווקים המהירים שמניבים תשואה גבוהה, אולם כדי להצליח בו נדרש מחד גיסא להיות בקיא במדע, ברפואה ובטכנולוגיה ומאידך  2גיסא בתקנים וברגולציה שמתחדשים בתדירות גבוהה.

ישראל ידועה כמובילה עולמית בתחום חקר הקנאביס הרפואי ופיתוחו וכן בחדשנות טכנולוגית פורצת דרך בתחום. בשנים האחרונות המחוקק הישראלי יצר סביבת עבודה תומכת שמסייעת לעלייתן ולצמיחתן של חברות ישראליות בתחום הקנאביס שביניהן  alvit, )Cann10 , קבוצת שייזים (שיח, IMC ניתן לראות את;  ,Sype, SipNose, Pharmo Cann, SHAVIT, asana, canabolabs Stress Factor  ,עדן שילד, קנה בושם, Seedo ,Agam ,Rafa zigrow ועוד ועוד. תחומי הפעילות בעולם הקנאביס הינם BotanoHealth מגוונים ומתייחסים בין היתר; למגדלים וחוות גידול, לחברות הזנק המפתחות חומרה וטכנולוגיות פורצות דרך בתחום, למשקיעים בתעשיית הקנאביס, למתחמי טכנולוגיה רפואית המתמחים גם , למעבדות LR מקבוצת BIOHOUSEבחברות קנאביס רפואי כמו מחקר וחברות מחקר ופיתוח בתחום, ליבואנים של מוצרי קנאביס רפואי וכיוצ"ב. עבודתו של עורך הדין בתחום הקנאביס יכולה להיות הן בהיבט של סיוע למגדלים ולחוות גידול בקבלת רישוי ממשרד הבריאות, משרד החקלאות וכו', הן בהיבט של ייצוג קרנות השקעה מישראל ומהעולם בתחום וייצוג חברות שמשקיעים בהן, הן בהיבט מיזוגים ורכישות בין חברות קנאביס, הנפקת חברות קנאביס ישראליות בקנדה או באוסטרליה והן בהיבט הקניין הרוחני וסימני המסחר של החברות הפועלות בתחום.

בתחום הספורט המסורתי שכולנו מכירים כגון משחקי כדורסל וכדורגל, חלים שינויים משמעותיים בהיבט החדשנות וקמות חדשות לבקרים עשרות חברות הזנק בתחום הספורט-טק, שהינו תחום יחסית חדש בעולם שמתפשט במהרה. נהוג לחלק את תחום הספורט-טק שהינו הייטק בנושא ספורט לעשרת התחומים הבאים; ניהול ורישום של ליגות וקבוצות, שיווק דיגיטלי, ציוד רפואי, אצטדיונים חכמים, וידאו ומצלמות חכמות, חווית לקוח ושיתוף אוהדים, שיפור ביצועים, מניעת פציעות, פרטי לבוש חכמים, גיימינג ועוד. מורגשת מגמה אמתית של ניסיון של הענף להפוך את חווית המשתמש לכמה שיותר נוחה, חדשנית, ידידותית ומזמינה לשימוש חוזר

הרגולציה בעולם ובמדינת ישראל בפרט והתמורות שחלות בה חדשות לבקרים, משפיעות על עולם החדשנות באופן ניכר ובו בבד משפיעות רבות על עבודתו של עורך הדין בתחום הסטארטאפים וההייטק. על עורך דין שפועל בתחום החדשנות ומייעץ ליזמי סטארט-אפ להיות חדשני, זריז, להכיר ולקרוא את השחקנים שפועלים בכל תחום ולהבין את מגמות השוק והרגולציה הרלוונטית, ממש בדומה לפעולות שעל היזמים שאותם אנו מייצגים לבצע. בנוסף, מומלץ לבצע חקר שוק בכל תחום, כדי להכיר את התעשייה הוותיקה הקיימת ולהבין מיהם השחקנים בשוק, להכיר בכך שהשוק דינאמי ולהבין מי צפוי להיכנס לשוק ומאיזה כיוון. כמובן שהשתתפות בכנסים מקצועיים בתחומי פעילותנו, התעדכנות שוטפת בחידושי חקיקה ורגולציה, הבנת המגמות העולמיות ועוד, הם חלק בסיסי ביכולת לנתב ולסייע בתחום. יזמים שזה עתה נכנסו לתחומי החדשנות או כאלה ששוקלים השקעה ישירה ו/או עקיפה במיזמים רלוונטיים, חייבים להיוועץ בעורך דין כבר מהרגע הראשוני, שכן לעיתים חוסר מודעות לפרטים שנראים כמובנים מאליהם, יכולים לחבל בעתיד בהצלחת המיזם. לעיתים בשלבים הראשונים אין צורך בהקמת חברה מייד ומומלץ אף לחכות מעט עם מהלך זה. ברם,  כדאי להסדיר באופן חוזי את מערכת היחסים בין היזמים ככל שישנו יותר מיזם אחד, קרי בהסכם מייסדים, הסכמי העסקה ומתן שירותים עם מי שאינו חלק מצוות המייסדים  (למשל: אם החברה   או לחילופין מקבלת שירותי פיתוח חיצוניים מתוכניתן/ CTOמגייסת טכנולוג או בית תוכנה) וכן נכון להיוועץ מהי הדרך הנכונה ובעיתוי הנכון לצאת לגיוס ולחיפוש משקיעים ככל שהמיזם זקוק לכספים. ) וגם גיוס ראשוני FFFגם גיוס ראשוני ממעגל משפחה וחברים קרוב ( או CLA בדרך של הלוואה המירה למניות מצריך הכנת הסכמי  שכדאי להכינם בליווי משפטי, שכן הם מעניקים זכויות שונות SAFE שישפיעו על היכולת של החברה לגייס משקיעים וסכומים מהותיים יותר בעתיד.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.