למרות הדעה הרווחת כי התרבות היפנית רחוקה מהתרבות הישראלית כרחוק מזרח ממערב, מבט על חוקי החברות בשתי המדינות מגלה לנו כי רב הדומה על השונה. עוה"ד אלירן פורמן ופיטר שוגרמן ממשרד עוה"ד יגאל ארנון ושות' עם הדומה והשונה בתיקון חדש לדיני החברות ביפן

DUN'S 100 מוגש מטעם

ב-4 בדצמבר 2019, לאחר שנתיים של דיונים, ה"דיאט", בית המחוקקים היפני, אישר תיקון לחוק החברות היפני. בעוד שהתיקון משפיע על נושאים רבים ומגוונים, מאמר זה יתמקד בשלושה נושאים בעלי דמיון רב להוראות המופיעות בחוק החברות הישראלי. שלושת הנושאים הם: (1) אישור בעלי מניות בהענקת אופציות לדירקטורים; (2) שיפוי לנושאי משרה; (3) ביטוח לדירקטורים ונושאי משרה.

הענקת אופציות לדירקטורים

התיקון שהכניסו היפנים קובע כי נדרש אישור בעלי מניות במקרה של הענקת אופציות לדירקטורים. הרעיון העומד מאחורי עיקרון זה בראייה היפנית הוא שמירה על האינטרס של בעלי המניות מפני דילול אפשרי.

עיקרון דומה נמצא בחוק הישראלי. חוק החברות בישראל אמנם קובע כי לדירקטוריון יש (בדרך כלל) את הזכות לחלק מענקים ותגמולים לחברי הנהלה ולעובדים מבלי לקבל אישור מבעלי המניות לגבי הענקת אופציות, אך במקרה שמי שמקבל את המענק הוא אחד מהדירקטורים, חשש המחוקק הישראלי שדירקטורים ישתמשו לרעה בזכות זו ויחלקו צ'ופרים לעצמם. כדי להפיג את החשש, קובע חוק החברות הישראלי שכל תגמול המגיע לדירקטורים, לרבות מניות, אופציות ומענקים, יאושר בכפוף לאישור בעלי המניות בחברה.

מכאן, ניתן לראות שלמרות שהרציונל העומד בבסיס העיקרון הנ"ל שונה, בפועל התוצאה זהה, ושני החוקים דורשים את אישור בעלי המניות במקרים של חלוקת הון לדירקטורים.

שיפוי נושאי משרה

התיקון לחוק היפני קובע שחברה רשאית, לאחר אישור הדירקטוריון, לאמץ הסכמי שיפוי שיחולו על נושאי משרה בחברה בגין (א) הוצאות סבירות שנגרמו לנושא המשרה עת התמודד עם חשד להפרת חוק או טענה הנוגעת לאחריותו תוך מילוי תפקידו; (ב) הוצאות שנגרמו לנושא המשרה עקב חובה לפצות צד ג' (לרבות בפשרה ) בגין נזקים שנגרמו במסגרת אחריותו ועבודתו של נושא משרה. בנוסף, החוק היפני קובע שנושא משרה לא ישופה, אפילו אם הסכמי השיפוי קובעים אחרת, במקרים של הפסדים לחברה הנובעים מרשלנות או התנהגות בלתי הולמת.

מעניין לראות שהיפנים בחרו לאמץ הוראה כזאת שכן היפנים ככלל לא נוהגים לפתור סכסוכים בתביעות בבתי משפט ובכלל תביעה ביפן נחשבת לאירוע נדיר ביותר (ובהתאם מספר עורכי הדין ביפן נמוך ביותר – כאחד ל-3500 אנשים לעומת המצב בישראל בה יש כעו"ד אחד לכל 135 אנשים...).

חוק החברות הישראלי קובע באופן עקרוני שחברה רשאית לשפות נושא משרה בגין (א) חבות כספית שהוטלה עליו לטובת צד ג' במסגרת פסק-דין, לרבות עקב פשרה או פסק בוררות; ו- (ב) הוצאות סבירות שנגרמו לו עקב חקירה או הליך משפטי בהם האישום הסתיים ללא חבות כספית, או כאשר נושא המשרה מזוכה בתום הליך אישום.

החוק הישראלי, בדומה לחוק החברות בארה"ב (וספציפית לזה שבמדינת דלאוור), מתמקד בשיפוי כשיטה לפיה חברה פלונית תוכל לשמר את שירותיהם של נושאי משרה מוכשרים. ללא הסכמי שיפוי, ייתכן שנושאי משרה במדינות מרובות תביעות בבתי משפט, כמו ישראל וארה"ב, יהססו בטרם יקבלו החלטה שהם מאמינים שמיטיבה עם החברה ויתקשו להפגין את כישורי הניהול וקבלת ההחלטות הנדרשים מנושאי משרה בחיי היום-יום של החברה. כדי להוריד את מפלס החששות בקרב נושאי משרה וכן את החשיפה המשפטית שלהם, חברות בישראל מאמצות הסכמי שיפוי באופן תדיר.

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.